מחלת האלצהיימר נתפסה לאורך שנים רבות, כמחלה גנטית, האם נמצא דרכים להתמודד עימה? האם המדע מצא אמצעים אחרים לכך?
היה זה יום סגריר, במזג האויר ותחושת אפור גם בהרגשה הפנימית שלי.
טיסה מניו יורק לתל אביב, מושב 56A.
הייתי טרוד במחשבות ועסוק בתחושות…. מתיישב לצידי הנוסע בחליפה החומה.
מראהו בלט לעיני, כבר בתור העליה למטוס. ידעתי שפרצופו מוכר לי מאיפה שהוא אבל….למרות שנראה לי מוכר, את שמו לא הצלחתי לשלוף מזכרוני.
משחק הגורל, הנוסע המוכר ועלום השם מתיישב לצידי מחייך ואני, מחייך חזרה במבוכה ללא מילים.
כמה פעמים קרה לכם בחייכם?
כמה פעמים יוצא לכם לפגוש משהו מוכר שנשלח לשבת לצדכם 9 שעות רצופות במהלך טיסה?
במבוכה, העזתי, הצגתי את עצמי ושאלתי ב"סמול טוק" לשמו.
"ניל ברנרד" הציג את עצמו האיש הנעים והחיכן.
נזכרתי, בוווםם, מדען מוכר ומוערך.
מפגש מפתיע עם דר' מחלת האלצהיימר
את עבודתו של דר' ניל ברנרד, חוקר מוח ורופא מומחה בזיכרון, הכרתי כבר מהעבר.
חיוכו ופתיחותו, אפשרו לי לשתף אותו בדאגה האישית שלי, כבן למשפחה של חולי אלצהיימר. אינני יודע מדוע, אבל קלח מפי, סיפור חששותי האישיים מפני המחלה. תארתי בפניו את המשברים שעברתי, אני ילדי ושאר בני המשפחה, לאורך תקופת מחלתה של אימי.
לשמחתי, היה פנוי להקשיב ואף שיתף אותי בתחושותיו במהלך מחלת האלצהיימר של אביו.
כשביקשתי, היה נכון לתאר בפני מספר ניסויים בחקר האלצהיימר והדימנציה, שנעשו ברחבי העולם.
לדבריו, עד כה עדיין לא נמצא פתרון למחלה הארורה, אבל יש מחקרים שמסירים את הערפל מהמיתוסים האופפים אותה.
"האם ידעת כי המחלה משפיעה על כמחצית מהאמריקאים באמצע שנות ה-80 שלהם?" שאל.
"בעבר" אמר "חשבו המדענים שהמחלה קשורה בעיקר לנוכחות גן מסויים אצל האדם החולה, והסיכוי לחלות נחזה על פיו. הנתונים הראו כי אם אחד מהוריך היה חולה סיכוייך לחלות במחלה גדלו בפי 3 ואם שני ההורים חלו, הסיכויים שלך לחלות באלצהיימר, גברו פי 10-15".
עוד בימים הראשונים בהם התגלה שאמי חולה באלצהיימר, קראתי כמות רבה של ספרות מקצועית בתחום. כך שהנתונים שהזכיר היו מוכרים לי.
"כן" אמרתי, "לצערי את הנתון זה אני מכיר היטב" ומיהרתי לשאול, "חשוב לי לשמוע אודות משהו עדכני, ספר לי מה חדש בתחום?" תוך שהתנועעתי חסר מנוחה בכסאי.
"במחקרים על אלצהיימר, עדיין לא נמצא לה פתרון, אבל הצלחנו להבין כי יש דרכים רבות לשפר את איכות החיים ותפקוד הזיכרון וכן, גם להקטין את הסיכוי לחלות בה".
נהנים היום ושוכחים מחר – שומן רווי ושומן טראנס והשפעתם על הזכרון
"בשיקגו, קיימת תוכנית מחקר שעוסקת בבריאות וזיקנה. במסגרתה אוספים מהלך שנים רבות מידע, אודות מה אוכלים האנשים בעיר. המחקר עוסק בהצלבת הנתונים שנאספו, בדקו את הקשר בין נבדקים שלקו או לא לקו בדימנציה למזון אותו צרכו במהלך השנים.
בהשוואה בין (חולים/צלולים) מצאו שהאנשים, שאכלו מזון שהכיל בסביבות 13 גר' שומן רווי היו בקבוצת הנבדקים שנשארו צלולים בדעתם. ואילו בקבוצת האנשים, שאכלו כמות כפולה של שומן רווי, היתה נטיה להתפתחות בעיות בזיכרון ודימנציה, ברמה הגבוהה פי 2-3.
[הערה: מרביתם אכלו כמות מצומצמת של שומן רווי, בגלל חשש מעליה ברמות כהולסטרול והשפעתו על מערכת כלי הדם והלב.]
"וואו, קשר מחקרי בין תזונה לזיכרון" אמרתי "ובאילו מרכיבי מזון יש שומן רווי?" שאלתי.
"שומן רווי נוכל למצוא בעיקר במוצרי החלב (גבינות, חלב, חמאה וכדומה) ואח'כ בבשר (ביקון)" השיב.
"באותו הניסוי", המשיך ותאר "נמצאה תאימות דומה נוספת, בין אוכלי שומן טראנס, שנמצא בסופגניות ומאפים, להתפתחות בעיות בזיכרון."
"בכמה אנשים (נבדקים) מדובר? האם הניסוי תקף מבחינה סטטיסטית?" שאלתי.
"כן" השיב "מדובר באיסוף נתונים במהלך שנים רבות ובמאות רבות של משתתפים"
ירידה קוגניטיבית קלה מפינלנד
"יש מחקר מקביל שהתרחש בפינלנד", המשיך "שעקב אחר כ- 1000 אנשים בני 50, שהחלו לחוות ירידה קוגניטיבית קלה"
"איך זה מתבטאת בירידה בזיכרון?" שאלתי.
חייך והסביר "אתה עדיין מודע לסביבה, מנהל את חשבונות הבנק שלך, נוהג ומכיר את חבריך.
אבל, יש בחייך רגעים בהם אתה שוכח שמות או מתקשה בשליפת מילים" ולהרגעה הוסיף "התהליך קורה אצל אנשים רבים כתהליך שגרתי בהתבגרות".
נזכרתי בכאב, בחששות שלי להרצות בפני אנשים בגלל התופעה.
מלמלתי בעצב "לצערי, זה מה שקורה גם לי במצבים מסויימים".
והוא המשיך כאילו לא הבחין "למחקר היו שני שלבים, ראשית עקבו אחר המזונות שאכלו הנבדקים, ומצאו תבנית זהה למחקר בשיקגו, מי שאכלו כמויות גדולות של שומן רווי ושומן טראנס סבלו מירידה קוגניטיבית".
"נחמד, אבל מה לגבי הגן (APOE-[epsilon]4 allele) איך זה מתקשר למחלת האלצהיימר?" שאלתי.
"סבלנות אריאל" אמר " "בחלק השני של המחקר בדקו החוקרים את קיום הגן לאצהיימר אצל הנבדקים והתמקדו בהם. חלקם אכלו כמויות קטנות של שומן רווי ושומן טראנס וחלקם כמויות גדולות. לא היו שינויים במימצאים"
"משמע שלא נמצא קשר בין קיום הגן להתפתחות בעיות הזיכרון?" שאלתי בפליאה מעורבת בשמחה.
"נכון" אמר "מהנתונים אפשר לאמר, כי המנעות מאכילת השומנים (שומן טראנס ושומן רווי), גם אם יש לך את הגן למחלת האלצהיימר, תקטין את הסיכוי לחוות בבעיות בזיכרון ב- 80%"
רדיקלים חופשיים בגופנו – ברזל ונחושת, לא סתם מתכות
"רגע אריאל, יש לי עוד פיסת מידע מעניינת עבורך" חייך ואמר "ידעת שיש השפעה של מתכות בגופנו על הזיכרון שלנו"
"מתכות, כיצד הם משפיעות על המוח שלנו?" שאלתי.
"ברזל ונחושת מתחמצנים בגופנו ויוצרים רדיקאלים חופשיים. אלו הן מולקולות שנעות במערכת הדם שלנו וכשמגיעות למוח מתיישבות על הקשרים בין התאים"
"מהיכן אנחנו מקבלים את הברזל והנחושת?" שאלתי .
"המזון שאנחנו אוכלים מועשר בהרבה ברזל (מאכלי בשר וכבד למשל), ובחלק מהבתים שלנו צנרת המים, עשויה מברזל ונחושת. הרתחה ובישול המים והמזון לא משנים את מבנה המתכות"
בקול ברור, הדגיש "מתכות חשובות לגופנו אבל כאשר נמצאות בעודף הופכות רעלן מזיק, בשם רדיקלים חופשיים"
ויטמין E – פתרון או כשלון
"במחקר בשיקגו מצאנו, שתושבים שאוכלים 8 מיליגרם של ויטמין E מקטינים את הסיכוי למחלת האלצהיימר ב – 50% מהאנשים שצורכים פחות מהויטמין."
"נהדר, היכן נמצא את ויטמין E הזה? ומדוע הוא חשוב לנו?" שאלתי.
"ויטמין E הוא נוגד חימצון חשוב לשימוש. הוא נמצא בתרד, מנגו, אגוזים וזרעים, ותפקידו לנטרל את הרדיקלים החופשיים בגופנו".
"אבל…" נשם עמוקות והוסיף,
"אם כך, אלך מחר לבית המרקחת ואקנה קופסת ויטמן E לשימוש יומי" אמרתי
"עכשיו ברצוני לצנן התלהבות ולהסביר טעות נפוצה שגורמת נזק" אמר
"לא ממליץ שתרוץ לבית המרקחת ותקנה קופסת כדורי ויטמין E לשימושך"
"למה?" שאלתי "הרי הרגע אמרת וימין E = נוגד חימצון…"
"בטבע יש 8 צורות שונות של ויטמין E, אותם תמצא במאכלים שמגיעים מהטבע."
לגם מכוס הקפה, הבית סביבו בזהירות כאילו מחפש מי מאזין לשיחתנו והמשיך,
"כשמגיעים לקבל אישור ליצר כדור של ויטמין E, עד כה, ע"פ החוק לייצור תרופות ותוספים הוא חייב להיות מיוצר בתצורה אחת של הויטמין E"
"מה זה משנה?" ניסיתי לברר.
"מצאנו שצריכת ויטמין E מסוג אחד, תמנע מהגוף לספוח את שאר 7 התצורות של הויטמין שבטבע, וזה חבל" מיהר להשיב.
"משהו ששכחתי לאמר לך" חייך ואמר "אגוזים שקדים וזרעים הם טעימים מאוד, אבל צריך לצרוך אותם בכמות יומית מוגבלת".
מרים את כף ידו ומצביע על חופן "כמות גדולה יותר מזיקה לגוף ואף משמינה" חזר והדגיש "חופן בלבד".
"רגע רגע, עוד 2 מחקרים אחרונים להיום" הוסיף ואמר.
הקשר בין צבעים עזים – מזון מהטבע – זיכרון ודימנציה
"המחקר נערך באוניברסיטת סינסינטי, אספו מבוגרים בגיל ממוצע של 78, עם בעיות זיכרון שונות.
בקשו מהם לשתות ½ ליטר מיץ ענבים טבעי בבוקר ובערב.
לאחר 3 חודשים בדקו אותם ומצאו שיפור ניכר בתפקודי הזיכרון".
"נמצא שהצבעים העזים בענבים, אנתוצינינים (anthocyanins), משמשים נוגדני חימצון כמו הויטמין E.
מיד עשו מחקר דומה עם מיץ אוכמניות (blueberry) וגם שם נתקבלו שינוי בזיכרון תוך 3 חודשים.
לא ספורטאי, אבל רוצה לשמור על הזיכרון שלי
"עכשיו אספר לך על מחקר שעסק בקשר בין ספורט לזיכרון".
גם עובדה זאת היתה מוכרת לי מהעבר, אבל הסתקרנתי מהברק שעלה בעיניו.
"באוניברסיטת אילינוי, בדקו את השינויים בהיפוקמפוס, שמתכווץ עם העליה בגיל.
היפוקמפוס נמצא במרכז המוח, ויש לו תפקיד חשוב בלמידה וזיכרון. למעשה, ממין איזה אותות יעבורו למוח ואיזה לא.
בקשו מקבוצה של 120 נבדקים מבוגרים ללכת 15 דקות שלוש פעמים בשבוע.
ואחרי שנה נסרקו שוב את ההיפוקמפוס שלהם ומצאו שההתכווצות פסקה.
לאחר תקופת פעילות הליכה נוספת, שוב נסרק ההיפוקמפוס ונמצא שמימדיו גדלו."
"פעילות ספורטיבית עממית וכזה שינוי מדהים?" אמרתי בפליאה.
"יותר מזה" אמר "ממסקנות המחקר הזה הכינו החוקרים באונ' אילינוי, תוכנית פעיילות. ממליצים על ההליכה מהירה של 40 דקות שלוש פעמים בשבוע, כתוכנית לשיפור הזיכרון והפסקת התכווצות המוח".
זכרון הפרידה בראי הזמן
"תודה על האינפורמציה" אמרתי.
"הטיסה חלפה ביעף" הוספתי בקול עייף כשאני מזדקף וקם מכסאי "נתת לי עכשיו המון תקווה ומידע רב לעכל וליישם".
"אני ממהר אריאל, באו לאסוף אותי" אמר כשעמדנו בפתח המטוס.
נפרדנו בלחיצת יד וחיבוק.
האיש נעלם בצעד מהיר, במסדרון שדה התעופה הומה האדם.